בש"פ 4940/23

תקציר

במקרה שלפנינו, ביקש המבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שאישר את החלטת בית משפט השלום באשקלון להחזיקו במעצר ללא שחרור עד למשפט. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו מספר סעיפים, בו נטען כי הפעיל רשת אינטרנטית להפצת סמים מסוכנים מסוג קנבוס, וביצע 88 עסקאות, לרבות מכירה לקטין. פעולות אלה כללו שיטות הפצה שונות, כגון משלוח עד הבית והצבה אסטרטגית ברחבי אשקלון. הוא הואשם לפי פקודת הסמים המסוכנים בעבירות הקשורות לסחר בסמים וסיוע לרכב בעבירה. למרות שאין לו עבר פלילי קודם, קבעו בתי המשפט כי פעילותו מצביעה על סכנה גבוהה, במיוחד לאור רשת ההפצה המתוחכמת והמכירה לקטינים. שירות המבחן המליץ על פיקוח אלקטרוני, אך בתי המשפט מצאו כי הדבר אינו מספק בשל רמת הסיכון שלו. ערעורו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נדחה, מאחר שלא הוכיח נסיבות חדשות או טעויות משפטיות המצדיקות שינוי בצו המעצר. המבקש טען כי בתי המשפט שגו בכך שהתעלמו מהמלצות שירות המבחן ולא שקלו במידה מספקת את נסיבותיו האישיות, לרבות חוסר יכולתו לגשת לקנאביס רפואי. בית המשפט העליון קבע כי אין בכך כדי לעורר סוגיות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינו, ולא הוכח עיוות דין. לפיכך, בקשת הערעור נדחתה, תוך שהיא מאשרת את הדגש של הערכאות הנמוכות יותר על שלום הציבור ועל חומרת העבירות.