עמ"נ 186/07

תקציר

התיק נסוב סביב סיווג הנכס של גיאו-דא ניהול מידע מקרקעין ונכסים בע"מ לצרכי ארנונה בתל אביב. המערערת, גאו-דה, טענה כי יש לסווג את רכושה, המשמש להמרת מסמכי נייר לארכיון ממוחשב, כ"תעשייה" או כ"בית תוכנה", דבר שיש בו כדי להפחית את שיעור המס שלהם. לעומת זאת, עיריית תל אביב סיווגה אותו כ"בניינים שאינם למגורים", מה שמרמז על מסים גבוהים יותר. גאו-דה טענה כי פעילותה, הכוללת סריקה מתקדמת ועיבוד נתונים, כללה פעילויות ייצור הדומות לפונקציות תעשייתיות. עם זאת, ועדת הערר לארנונה הכללית קבעה כי פעילותה של גאו-דע אינה מהווה ייצור אלא דמתה לתעשיית שירותים, והשוותה אותה לחברות עיבוד נתונים. החלטה זו נבעה מהיקף הפעילות שכללה בעיקר סריקה ואינדוקס של נתונים, שלא נחשבו ליצירת מוצרים מוחשיים חדשים אלא הציעו שירות. טענת גאו-דא כי הם מפתחים תוכנה לניהול ארכיונים נחשבה חסרת ביסוס. הוועדה סקרה מספר מבחנים משפטיים לפעילות תעשייתית וקבעה כי אופי עבודתה של גאו-דא תואם יותר את מתן השירותים. לפיכך, הם אישרו את סיווג העירייה. בית המשפט עמד על החלטה זו, ולא מצא טעם ממשי לבטל את החלטת ועדת הערר, והורה לגיאו-דא לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.