בג"צ 3125/98

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בעתירה לביטול תכנית מתאר משנת 1994 להרחבת מעלה אדומים. העותרים טוענים כי התכנית אינה חוקית ואינה עולה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי, וטוענים כי היא משרתת את מטרות הרחבת ירושלים ולא מיטיבה עם תושבי מעלה אדומים. עם זאת, מסקנת השופטים היא כי יש לדחות את העתירה לגופה. תכנית ההרחבה נמצאה תקפה ובסמכותם של המשיבים, אשר פעלו בהתאם להנחיות הדרג המדיני. ההחלטה שלא להתערב בתוכנית מוצדקת בנימוק שמדובר בסוגיה מדינית שמוטב להשאיר להכרעת הממשלה וזרועותיה, במיוחד בתקופה שבה נמשכים המגעים המדיניים וצפויות החלטות לקראת הסדר קבע. יודגש כי אל לו לבית המשפט להתערב בעקיפין בעניינים אלה. בנוסף, העתירה מאופיינת כעתירה ציבורית, המתריעה מפני הסגת גבול בסמכותן של רשויות אחיות, במיוחד בנושא כה טעון פוליטית. השופטים מדגישים את הצורך לאפשר לממשלה לדבר בקול אחד במהלך שיחות שכנות ולהימנע מהחלטות סותרות. בסופו של דבר, העתירה נדחית, כאשר השופטים מסכימים כי יש להשאיר את העניין לשיקול דעתה של הרשות הפוליטית.