ערר 1070/20

תקציר

פסק דין זה דן בערעור על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים בנוגע לבקשה לחיזוק מבנה קיים, הוספת ממ"דים ותוספת בנייה לדירות קיימות, וכן ליצירת דירות חדשות, לפי תמ"א 38 ותמ"א 10038. התוכנית נועדה לחזק מבנים מפני רעידות אדמה ולקדם התחדשות עירונית. הערר הוגש על ידי שני בעלי דירות בבניין, שטענו כי הבנייה תפגע בדירותיהם. עם זאת, ועדת הערר דחתה את הערר וקבעה כי תועלות הפרויקט עולות על הפגיעה במערערים. הוועדה הדגישה כי מטרות התכנית תואמות את אופייה הייחודי של ירושלים וכי הבנייה המוצעת סבירה ומיטבית, בהתחשב באילוצים התכנוניים הקיימים. בנוסף, רוב דיירי הבניין תמכו בבקשה, וסכסוכים קנייניים בין המערערים לבין המשיב לא יכלו להצדיק את עיכוב ההחלטה התכנונית. הוועדה הדגישה כי ככלל, על מוסדות התכנון להימנע מהכרעה בסכסוכי רכוש וכי יש להתחשב בזכויות הקניין של המשיב, גם אם הן שנויות במחלוקת. פסק הדין התייחס גם לטענות המערערים בדבר תוספות לא שוויוניות וההשפעה על נכסים שכנים, וקבע כי הבנייה המוצעת לא תפגע באופן משמעותי בדירות המערערים וכי אילוצים תכנוניים מביאים לא פעם להנאה בלתי שוויונית מתכניות הרחבה. ככלל, ועדת הערר אישרה את החלטת הוועדה המקומית ודחתה את הערר, ובכך אפשרה לפרויקט להתקדם.