ת"א 31381-05-15

תקציר

התובעת, שהחליקה על הקרח במגרש ההחלקה של הנתבעת, נפלה ונפצעה בפרק כף ידה עקב אי סגירת מחליקיה כראוי. היא ניגשה לעובד של הנאשם לפני שנכנסה למגרש, וזה אמר לה שהיא יכולה להחליק בכל מקרה. גרסתה של התובעת לאירועים הייתה עקבית ונתמכה על ידי שני עדים שעדותם התיישרה עם עדותה בנקודות מרכזיות. גרסת הנתבעת, לעומת זאת, כללה ספקולציות מדוע העובד שלהם ייתן עצה כזו. כך נקבעה רשלנות העובד, וחבותה השילוחית של הנתבעת. טענת התובע על החלקה פגומה לא הוכחה, וסביר יותר להניח שהם לא נסגרו עקב טעות משתמש. התובעת גם תרמה לפציעתה בכך שהתעלמה מהוראות בטיחות ברורות וצפתה סיכונים מבלי לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים. אשמתה התורמת נקבעה על 40%. נזקי התובע כללו הפסדי שכר בעבר ובעתיד, אובדן כושר השתכרות, סיוע לצד ג' והוצאות רפואיות וכאב וסבל. מומחים משני הצדדים בדקו אותה וקבעו לה מוגבלות, כאשר האחוז הסופי נקבע על 9.75%. סך הפיצויים שנפסקו לתובעת הסתכמו ב-231,500 ₪, מהם נוכה 40% בשל אשמתה התורמת. הדבר הותיר אותה עם 139 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט, הוצאות עדים ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי. הנתבעים חויבו לשלם זאת תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או לעמוד בפני הפרשי ריבית והצמדה כמתחייב בחוק. כמו כן ניתנה לתובע הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 45 יום מיום הודעתו.