ת"א 10339-12-09

תקציר

שני אחים שהיו מעורבים בסכסוך על עיזבון הוריהם פנו לבית המשפט. התובע ביקש פסק דין המצהיר כי בבעלותו 1/4 מהזכויות בחלקת קרקע בקריית אתא עליה עומד בניין דירות, לרבות הדירה בה התגורר שנים רבות. הנתבעים, אחיו וגיסתו, טענו כי יש לדחות את התביעה משום שהוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות וכי התובע לא נקט כל פעולה למימוש זכויותיו במשך 36 שנים. עוד טענו כי החתימות על שטר המתנה אינן אותנטיות, וכי אמה של התובעת ביטלה את המתנה. השופטת פתחה וציינה כי התביעה אינה חוסה תחת חוק ההתיישנות, ואף לא מדובר בשיהוי, שכן הנתבעים לא הביעו כל הסתייגות מהמתנה עד להליך הנוכחי. באשר לאמיתות החתימות, קיבלה השופטת את טענות התובע ואת עדויות העדים, וקבעה כי החתימות על שטר המתנה הן אכן של ההורים. עוד קבעה השופטת כי אמה של התובעת לא ביטלה את המתנה, וכי יחסה של התובעת כלפיה לא היה מחפיר. יתר על כן, החדר שהתובע סיפח לכאורה לדירתו לאחר מות אמו הוצמד למעשה בעת בניית הדירה, והתובע השתמש בו באופן בלעדי מאז. השופט פסק לטובת התובע והצהיר כי הוא הבעלים של 1/4 מהחלקה, והורה לנתבעים לשלם 4,000 ₪ הוצאות משפט ו-20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.