בש"פ 3859/10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על צו מעצר. המערער, שעל פי הדיווחים היה שיכור, ביצע עבירת רכוש של גניבת רכב, שבתי המשפט רואים בה מעשה מסוכן הפוגע בשלום הציבור. השופט מסכים עם שיקול הדעת של הערכאות הנמוכות יותר שלא להורות על תסקיר שימליץ על חלופת מעצר, שכן החלטות קודמות הוכיחו כי אין טעם בדיווחים כאלה כאשר ברור שאין חלופה מתאימה. ההחלטה מתבססת על הפסיקה הישראלית, המתחשבת בפוטנציאל האלימות והסכנה לציבור הגלום בעבירות מסוימות, לרבות גניבת רכב ופריצה לבתים או לחצרים. השופט מדגיש את המסוכנות הנשקפת מהמערער לחברה, במיוחד נוכח עברו הפלילי, ומצבו השיכור בעת ביצוע העבירה. השופט מגיע למסקנה כי אין סיבה לסטות מהחלטות הערכאות הקודמות ולכן דוחה את הערעור תוך שמירה על צו המעצר. החלטה זו מעבירה מסר ברור לגבי חומרתן של עבירות אלה והשלכותיהן האפשריות.