עת"מ 17719-10-15

תקציר

העותר, עורך דין שאסף מידע על פעילותו של המשיב, ביקש מהמשיב מידע מפורט על העמדה לדין של שוטרים שנהגו באלימות, בפרט לגבי השנים 2013 ו-2014. המשיב אמנם מסר חלק מהמידע המבוקש, אך סירב למסור פילוח של התלונות שהוגשו בשנת 2014, וכן העתקים של כתבי האישום, פסקי הדין וגזרי הדין שבהליך. המשיב נימק סירוב זה בכך שהמידע המבוקש אינו מדויק וכי מסירת העותקים תאפשר לעותר לעקוף את חוק המרשם הפלילי ובכך לפגוע באינטרסים המוגנים על ידי חוק חופש המידע. זאת ועוד, המשיב טען כי העותר יכול במקום זאת לבקש רשות לעיין בתיקי בית המשפט על פי תקנות העיון. בית המשפט צידד בעותר והגיע למסקנה כי החלטת המשיב שלא למסור את המידע אינה מוצדקת. השופטת הדגישה את חשיבות המידע המבוקש ואת העניין הציבורי בחשיפתו, במיוחד נוכח ההתקדמות הטכנולוגית המקלה על הגישה למידע זה. באשר לפילוח התלונות, מצא בית המשפט כי המשיבה לא נקטה אמצעים מספיקים למסירת הנתונים והורה לה להשקיע באחזור המידע. בסוגיית המצאת העתקי כתבי אישום ופסקי דין, טען בית המשפט כי אין בכך כדי להפר את חוק המרשם הפלילי, שכן החוק חל על "המרשם הכולל" המרוכז ולא על מקרים פרטניים. השופט הדגיש כי המידע המבוקש על ידי העותר אינו יוצר רישום פלילי וכי גילויו אינו אסור. החלטת המשיב בוטלה אפוא, והם הונחו לשקול מחדש את הבקשה ללא הנחה כי לא ניתן לגלות את המידע על פי החוק. כמו כן הוטל על המשיב לבחון שיקולים נוספים לפי חוק חופש המידע, כגון פגיעה בפרטיות, ולקבל החלטה חדשה. בנוסף, ציין בית המשפט בקצרה כי הצעתו של המשיב לעשות שימוש בתקנות העיון אינה פתרון ראוי, שכן היא דרשה היכרות עם מספרי התיקים, שהמשיב סירב למסור. בסופו של דבר נדחתה העתירה בעניין פילוח התלונות, אך היא התקבלה בחלקה בכל הנוגע למתן כתבי אישום, פסקי דין וגזרי דין. המשיב חויב לשאת בהוצאות המשפט של העותר בסכום מופחת של 5,000 ₪, בהתחשב בכך שהעתירה התקבלה באופן חלקי.