סע"ש 27079-07-21

תקציר

הנתבעים העסיקו את התובע בניגוד להוראות חוק הגנת השכר. הם לא מסרו לתובע הודעה מוקדמת, הסכם העסקה או תלושי שכר, ולא המציאו דוחות נוכחות. נטל ההוכחה בדבר העסקתה של התובעת מוטל על הנתבעים. בית הדין מצא כי טענות הנתבעים בנוגע להיקף העסקתה של התובעת לא היו משכנעות, וכי התובעת עבדה שעות נוספות. עם זאת, לא ניתן היה להוכיח את מספר השעות המדויק בו עבד התובע בשל היעדר רישומים חוקיים על ידי הנתבעים. בית המשפט פסק לתובע 5,000 ₪ בגין אי יידוע הנתבעים על תנאי העסקתו, 30,000 ₪ בגין אי הכנת תלושי שכר, 40,960 ₪ בגין פיקדון עובדים זרים, 13,128 ₪ עבור דמי חופשה, 6,300 ₪ עבור דמי הבראה ו-116,160 ₪ עבור שעות נוספות. תביעותיה של התובעת להוצאות נסיעה ותוספות שכר מינימום נדחו. תביעתם שכנגד של הנתבעים לתשלומי שכר דירה והוצאות אחרות הקשורות לדיור נדחתה אף היא, שכן בית המשפט מצא כי התובעת התגוררה במקום העבודה ולא שכרה דירה מהנתבעים. הנתבעים חויבו לשלם לתובע את הסכומים הנקובים, ביחד ולחוד, לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪. כן הוכרה זכותו של התובע לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי.