ה"מ 8001/96

תקציר

פסק הדין בעניין קרגל בע"מ נ' גילן אריזות בע"מ סובב בעיקרו סביב בקשה למחיקת ארבעה סעיפים מכתב התביעה של גילן אריזות בע"מ נגד קרגל בע"מ. ארבעת הסעיפים המדוברים הם סעיפים 34, 37, 44.3 ו-44.5. המבקשת, קרגל בע"מ, טענה כי יש למחוק סעיפים אלה בעילות שונות, לרבות היעדר סמכות שיפוט ואופי אקדמי. בסעיף 34 לכתב התביעה נטען כי קרגל בע"מ הינה מונופול בשוק אריזות הקרטון ושולטת ביותר ממחצית נתח השוק. בית המשפט דחה את הבקשה למחיקת סעיף זה, בקובעו כי בעוד שהסמכות להכריז על מונופולין נתונה לממונה על ההגבלים העסקיים, לבית המשפט יש סמכות לדון בעניין. השופטת הדגישה את חשיבותו של סעיף זה בהבנת התנהלותו של המבקש והשלכותיה. סעיף 44.3 מבקש פסק דין הצהרתי כי קרגל בע"מ הינה בעלת מונופולין כמשמעותה בחוק ההגבלים העסקיים. בית המשפט נעתר לבקשה למחיקת סעיף זה, שכן ראה את הבקשה אקדמית ומיותרת במחלוקת שעל הפרק. השופט הדגיש כי יש להתמקד באירועי העבר שגרמו לנזק הנטען ולא במצב הנוכחי. בסעיף 37 לכתב התביעה נטען כי יש לראות בכרגל בע"מ ובמתחרותיה "קבוצת ריכוז" עם תחרות מינימלית ביניהן. בית המשפט דחה את הבקשה למחיקת סעיף זה, תוך שהוא מדגיש כי הוא רלוונטי לטענת הסדר כובל נגד המבקש ויש לבחון אותו בהקשר של התנהלות המבקש. לבסוף, סעיף 44.5 מבקש להצהיר כי חילוט הערבויות הבנקאיות על ידי קרגל בע"מ בשווי 450,000 ₪ שהעמידה המשיבה אינו חוקי, והוא מבקש השבת הפרשי הצמדה וריבית הנובעים מפירעון מוקדם. בית המשפט נעתר לבקשה למחוק סעיף זה, והסכים עם המבקש כי מדובר בתביעה כספית מוסווית ואקדמית במהותה. בנוסף, הורה בית המשפט למשיבה, גילן אריזות בע"מ, לשאת בהוצאות הבקשה בסך 1,800 ₪. החלטה זו ניתנה בהעדר הצדדים והיא מיום 15.5.96.