סע"ש 55280-08-16

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת התובע לסעדים זמניים כנגד הנתבע, עובד לשעבר, האוסרים עליו לשמור או להשתמש במסמכים מועתקים השייכים לתובע. ההחלטה מבוססת על כמה סיבות. ראשית, הבקשה לסעד נחשבת כמתעכבת, שהוגשה חודשים לאחר שהתובע ידע על העתקת המסמך. שנית, הבקשה מוקדמת מדי, והתובע תמיד יכול להגיש בקשה חוזרת לסעד זמני ממוקד לאחר שקיבל מהנתבע את המסמכים המועתקים, שהנתבע הסכים לספק. שלישית, התובע לא הציג ראיות משכנעות ללשון הרע הנובעת מהשימוש שעשה הנתבע במסמכים. רביעית, בידי התובעת אמצעים למתן את הפגיעה בשמה הטוב ללא הצווים המבוקשים, באמצעות דרישה מכלי התקשורת לכלול את תגובותיה לצד דברי הנתבעת. חמישית, לנאשם יש זכות לכאורה להחזיק מסמכים מסוימים להגנתו. שישית, אחת מבקשות התובע מבקשת לחייב את הנתבע להשיב על שאלות הנוגעות לתיק העיקרי, דבר שאינו ראוי לסעד זמני ועלול להפר חיסיון עיתונאי. שביעית, קיים חשד כי ההליך נועד להשתיק את הביקורת הציבורית של הנאשם, שעל בתי המשפט להיזהר ממנה. לבסוף, כל מסר לעובדים בנוגע למקרה צריך להיות מועבר בפסק הדין העיקרי, ולא בהחלטת סעד זמני. התובע יקבל העתק מהמסמכים המועתקים תוך 48 שעות, אך לא יינתן סעד זמני נוסף.