ע"א 515/80

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בערעור על סיווג מוצרי המערערת ועל מיסויים לפי חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952. המערערת, חברה יצרנית ישראלית, חולקת על החלטת מנהל המכס והבלו לסווג את מוצריה כ"טובין לבנייה" ולהטיל מס קניה בהתאם. המוצרים המדוברים מבוססים על תחליב אקרילי וידועים בשמותיהם המסחריים כ-Malplast 3, Sharkrill 4450, Sharkrill 4000, 7172 ו-6185. הם רב תכליתיים ומשמשים בתעשיות שונות, כולל בנייה. המחלוקת העיקרית נסובה סביב הקריטריונים לסיווג מוצרים אלה לצורכי מיסוי. המערערת טוענת כי אופי החומרים צריך להיות הגורם הקובע, ואילו מינהל המכס והבלו גורס כי השימוש במוצרים וייעודם ראויים יותר. פסק הדין, שניתן על ידי הנשיא מ' שמגר, מצדד באחרון וקובע כי כאשר המחוקק מתייחס במפורש למבחן המטרה והשימוש, אמת מידה זו צריכה לגבור. יתר על כן, אופיים הרב-תכליתי של הטובין אינו פוגע בסיווגם כ"טובין לבנייה". פסק הדין מתייחס גם לטענת המערערת כי יש לפרש את המונח "טובין לבנייה" כפשוטו כך שיכלול רק טובין המשמשים במישרין בתהליך הבנייה, כגון לבנים או אריחים. הנשיא שמגר מבהיר כי משמעותו המקובלת של המונח בענף הבנייה מקיפה את מוצרי המערערת, על אף צורתם הנוזלית והרב-שימושיות שלהם. בית המשפט דוחה גם את טענותיה של המערערת בדבר הפליה הנוגעת למיסוי טובין מתוצרת מקומית לעומת טובין מיובאים ולמניעיו הפסולים לכאורה של מנהל המכס והבלו. לסיכום, הערעור מתקבל חלקית, ופוטר את מוצרי שרקריל 7172 ו-6185 ממס קניה. עם זאת, המוצרים Malplast 3, Sharkrill 4450 ו- 4000 נחשבים כפופים למס כפי שסווג על ידי מנהל המכס והבלו. כל צד אחראי להוצאות המשפטיות שלו.