ע"פ 3062/06

תקציר

המערערים, אחים בני 16 ו-14, הורשעו ברצח בכוונה תחילה ונגזרו עליהם 22 שנות מאסר בגין רצח אכזרי של מעסיקם. האחים עבדו עבור הקורבן במשך שנים והרגו אותו לאחר ויכוח על טלפון סלולרי שנעלם. האח הצעיר טען כי הקורבן חנק אותו, מה שגרם לאח הגדול לדקור את הקורבן למוות. בית משפט קמא דחה את טענת הצורך וההגנה העצמית, וקבע כי הקורבן הותקף גם לאחר שהיה נכה, וכי מעשיהם של האחים לא היו סבירים בנסיבות העניין. האחים ערערו על ההרשעה וטענו כי יש לבטל את הודאתם וכי הם פעלו מתוך הגנה עצמית. בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי ההודאה קבילה וכי מסקנתו של בית משפט קמא בדבר הגנה עצמית נכונה. האחים גם קיבלו דו"חות התנהגות ללא דופי בכלא וערערו על הפחתת עונשם, שגם היא נדחתה משום שבית המשפט שם בראש סדר העדיפויות את האינטרס השיקומי והשיקולים האישיים בגזר דינם של קטינים, ולא מצא הבחנה בין רמות האחריות של האחים.