בג"צ 3267/12

תקציר

פסק הדין עוסק במעצרם המנהלי של העותרים ת'אאיר חלאחלה ובילאל דיאב, המזוהים עם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ובשביתת רעב. צווי המעצר שלהם, שהוחזקו במעצר מאז 2010 ו-2011 בהתאמה, נבחנו והוארכו באופן שיפוטי, בנימוק של שיקולים ביטחוניים. העותרים טענו כי הזמן שחלף ושביתות הרעב שלהם לא נלקחו בחשבון, וחקירותיהם לא היו מספקות. המדינה טענה כי המשך פעילותם מצדיק מעצר. דו"חות רפואיים הצביעו על היחלשות מצבם בשל שביתות הרעב. למרות הטיעונים לשחרורם או לשיפור החקירה, אישר בית המשפט את המעצר והדגיש את נחיצותו של המעצר המנהלי בהקשרים ביטחוניים למרות אופיו החריג. בית המשפט הכיר בצורך בחקירות יסודיות שיאפשרו העמדה אפשרית לדין פלילי במקום להסתמך רק על מודיעין סודי. בנוסף, בית המשפט שקל את האפשרות שדמות משפטית מהימנה תעיין בחומר מסווג מטעם עצורים כדי לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויות העצורים. בסופו של דבר הוצע לשקול חלופות או קיצור תקופות המעצר, במיוחד בהתחשב במצבם הבריאותי של העותרים, תוך הכרה בכך ששביתות רעב לבדן אינן צריכות להשפיע על החלטות המעצר. העתירות נדחו בסופו של דבר, והשופטים הביעו הסכמה התואמת את פסק דינו המפורט של השופט א' רובינשטיין.