בר"מ 5884/06

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקשים למתן רשות ערעור, בנוגע לביצוע צו הריסה מנהלי נגדם. טענתם נסובה סביב פרשנות תקופת 30 הימים הנזכרת בסעיף 238א(ט) לחוק התכנון והבניה, בטענה שחלפה ותוקף הצו פקע. בית המשפט מצדד בפרשנותו של המשיב וקובע כי יש לספור את תקופת 30 הימים מדחיית הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי. החלטה זו מבוססת על העיקרון של הימנעות מפיצול דיונים לערכאות שונות, ועל הימנעותו של המבקש מלהציג נימוק משכנע למשיכת הערעור הפלילי בטרם עת. בנוסף, מדגיש בית המשפט את סמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים בעניינים אלה, ומפנה את המבקש לדרך המשפטית המתאימה. ניסיונו של המבקש להבחין בין טענותיהם כמכוונות למדיניות הרשות המקומית, ולא לצו עצמו, אינו משכנע. ככלל, פסק הדין מדגיש את הצורך בהליך משפטי קוהרנטי ודוחה את ניסיונו של המבקש להאריכו עוד. ההחלטה היא סופית, ללא הוצאות שנפסקו.