סע"ש 53073-06-19

תקציר

התובעת, עובדת תבעה את מעסיקה לשעבר לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים לקבלת פיצויים בעקבות התפטרותה. הנתבע קידם את התובעת לתפקיד ניהולי ואף העלה את שכרה טרם יציאתה לצורך שמירת הריון וחופשת לידה. עם זאת, עם חזרתה מהחופשה, חשה התובעת כי הנתבע מגביל את צעדיה ומצמצם את סמכויותיה, והיא התפטרה בסופו של דבר. בית הדין פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי הנתבעת הפרה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואת חובת תום הלב. הנתבעת לא הציגה כל ראיה לאי שביעות רצון מתפקודה של התובעת ובמקום זאת העניקה לה בונוס והעלתה את שכרה טרם יציאתה. זאת ועוד, בית הדין מצא כי הנתבעת לא נתנה לתובעת הזדמנות ממשית להשתלב מחדש לאחר חופשת הלידה, כנדרש בחוק, בכך שנטלה ממנה סמכויות והעברתן לעובדת אחרת. התובעת נותרה ללא תפקיד מוגדר ולא הוטלו עליה מספיק משימות, למרות בקשותיה. כתוצאה מכך, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצויים לא ממוניים בסך 50,000 ₪ בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בנוסף, נפסקו לתובעת הפרשי שכר בגין חודש מרץ 2018 בסך 3,044 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 10,000 ₪. פסק הדין העניק לתובע זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום ומינה נציג ציבור העובדים ונציג מעסיקים לפסק הדין.