ע 11/15

תקציר

הנאשם ערער על הרשעתו בעבירות מין במסגרת יחידתו הצבאית, וטען כי שגה בית משפט קמא בקביעות מהימנותו, וכי מחדלי חקירה העלו ספק סביר בדבר אשמתו. ערכאת הערעור, אף שבדרך כלל נרתעה מלהתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, לא מצאה עילה לתמוך בטענות הנאשם בדבר מהימנותם של עדים. בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר מחדלי חקירה, שלא פגעו ביכולתו של הנאשם להתגונן או לעורר ספק סביר באשמתו. עם זאת, בית המשפט מצא ספק באשר למודעותו של הנאשם למורת רוחו של המתלונן ממעשיו בחלקו הראשון של האירוע, ועל כן זיכה אותו מאישומים. בית המשפט אישר את יתר ההרשעות אך הפחית את העונש ל-100 ימי מאסר בפועל, המשקפים את הזיכוי בחלק מהאישומים. ההחלטה הדגישה את חומרתן של עבירות המין בצבא ואת הצורך בענישה מחמירה, ודחתה את בקשת הנאשם לעונש של עבודה צבאית במקום מאסר. התוצאה הייתה קבלה חלקית של ערעור ההגנה, זיכוי הנאשם מחלק מהאישומים אך אישור ההרשעה ושינוי העונש בגין יתר סעיפי האישום.