ת"א 15282-01-14

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים שאירעה ביום 6.9.2009. התובע טען כי התאונה אירעה בעת שנהג ברכב חברתו והתנגש ברכב אחר שבלם לפתע לפניו. הנתבעת היא המבטחת של השימוש התחבורתי ברכב המעורב בתאונה. התובע דרש פיצוי בגין מספר ראשי נזקים, לרבות הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, עזרה בניהול משק הבית וכאב וסבל. בית המשפט בחן את השאלה האם התאונה אירעה במהלך עבודתו של התובע וכתוצאה מעבודתו, דבר אשר יסווג אותה כ"תאונת עבודה". אם כן, הדבר יזכה את הנתבע בניכוי רעיוני של כל הקצבאות שהתובע היה מקבל אילו היה פונה למוסד לביטוח לאומי. השופט קבע כי לא מדובר בתאונת עבודה. מהראיות עולה כי התובע חזר לביתו לאחר שאסף את בתו מבית הספר בעת התאונה. לפיכך, הייתה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, והנתבע לא היה זכאי לניכוי רעיוני. בית המשפט בחן גם את שאלת הנכות הרפואית והליקוי התפקודי שנגרמו כתוצאה מהתאונה. מומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט ייחסו לתאונה נכות רפואית בשיעור של 19%. עם זאת, השופט מצא כי נכותו התפקודית של התובע עקב התאונה הייתה חלקית בלבד, וקבע אותה בשיעור של 10%. באשר לראשי הנזק, פסק בית המשפט לתובע 216,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות בעבר, 219,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות עתידיים, 5,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, 20,000 ₪ בגין עזרה בניהול משק הבית ו-35,000 ₪ בגין כאב וסבל. בעקבות זאת, פסק השופט לטובת התובע והורה לנתבע לשלם לו פיצויים בסך כולל של 495,000 ₪, וכן שכר טרחת עורך דין והוצאות. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. כמו כן ניתנה לתובע הזכות לערער על ההחלטה כדין.