בפ"ת 3161-03-22

תקציר

המקרה סובב סביב תאונה קטלנית שבה פגע רכב באישה כבת 80, והביא למותה בבית החולים כחודש וחצי לאחר מכן. הנהג, המשיב, הואשם בעבירה של גרימת מותה של האישה. על פי חומר הראיות, האישה חצתה את הכביש במעבר חצייה כאשר נפגעה מרכבו של המשיב, שהמשיך בנסיעה זמן קצר לפני שעצר כעבור מספר מטרים. המשיבה טענה כי לא ראתה את הקורבן ורק הרגישה חבטה, בהנחה שזה בגלל קופסאות מכולת. נקודות הדיון העיקריות היו החובה לפסול את רישיון הנהיגה של המשיב והיעדר החובה לבחון את הראיות לפני המשפט. על פי סעיף 46ב לפקודת התעבורה, כתב אישום בעבירה שהובילה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם מהווה לכאורה סכנה לציבור. על בית המשפט להורות על שלילת רישיונו של הנאשם, אלא אם כן שכנע את בית המשפט כי נהיגתו בטוחה. בא כוחו של המשיב טען כי אין ראיות הקושרות את התאונה למותו של הנפגע וביקש מבית המשפט להתחשב בעברו התעבורתי של המשיב, נסיבותיו האישיות ונסיבות התאונה. השופט פסק לטובת פסילת המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק הדין. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, המשיבה לא הצליחה להפריך את חזקת המסוכנות הכרוכה בכתב האישום נגדה. שנית, הראיות הצביעו על קשר סיבתי ישיר בין התאונה לבין מותו של הנפגע, והמשיב לא הביא ראיות מספיקות לניתוק קשר זה. בנוסף, חוסר הקשב של המשיבה בזמן הנהיגה וחוסר הזהירות שהפגינה באירוע המחישו את מסוכנותה לציבור. השופט התחשב גם בהוראת הפקודה לתקופת צינון בעקבות תאונה קטלנית, במטרה להדגיש את ערך חיי האדם. השופט הדגיש כי שלילת רישיונו של המשיב מחויבת על פי חוק והיא תיבחן מחדש על ידי ההרכב שידון בתיק העיקרי אם יצוצו ראיות חדשות. ההחלטה הנוכחית התבססה על הראיות הקיימות, והמשיבה נשאה באחריות להוכיח את אי מסוכנותה.