על"ע 1421/04

תקציר

הערעור מערער על החלטת הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין לפסול את התמחותו של המערער ולסרב לבקשת ההצטרפות שלו. הוועדה החליטה שלא לאשר את חברותו של המערער בעקבות חקירת התמחותו, במהלכה התגלו מספר אי סדרים. אלה כללו את המערער שעבד שעות נוספות ללא תשלום שחרגו משמעותית מהסכום המותר, ואת המאמן שלו שקבע כי אין צורך במתמחה. המערער טען כי הוועדה פגעה בזכותו להציג את טענותיו, בזכותו לעיין במסמכים ולא סיפקה נימוקים מספקים להחלטתה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הוועדה העניקה למערער זכות אפקטיבית לטעון את טענותיו, הן בכתב והן בעל פה באמצעות הדיונים השונים בהם נכח. עוד קבע בית המשפט כי החלטת הוועדה מנומקת דיה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הסתמכותו של המערער על החלטתה הראשונית של ועדת משנה, אשר ניקתה אותו מכל אשמה, הייתה מוטעית, שכן בינתיים התגלו ראיות חדשות. השופטת מ' נאור, השופט א' רובינשטיין והנשיא ברק הסכימו עם ההחלטה לדחות את הערעור.