רע"א 4734/15

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך בין חברה לבין יחיד, שיש להם הסכם ארוך שנים לרכישת עפרות אשלג לייצור דשנים. בשל מחלוקת מחירים, הועבר העניין לבוררות באישור בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שאישר מאוחר יותר את פסק הבוררות. עם זאת, התעוררה מחלוקת חדשה, כאשר החברה הגישה תצהיר לבית המשפט המחוזי בחיפה, בו ערערה על החלטות הבודק בשני נושאים, שלטענתם חרגו מהסמכות שהוענקה לו. המשיב ביקש להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, מתוך הנחה כי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו יזם את הבוררות הקודמת ולפיכך בסמכותו לדון בעניינים קשורים. העותרת ערערה על החלטה זו, בטענה כי הבוררות התנהלה ביוזמת הצדדים ולא בבית המשפט, והזזת התיק תגרום לעיכובים ותפגע ביעילות ההליך, מה גם שהסכם הבוררות הקודם הושג מחוץ לכותלי בית המשפט. עם זאת, הערעור נדחה, והשופט קבע כי למרות שהצדדים הסכימו תחילה על בוררות, תפקידו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לאשר את ההסכם ולמנות בורר היה משמעותי דיו כדי לראות בו כערכאה המעבירה. יתר על כן, האינטרס של יעילות פרוצדורלית והימנעות מהחלטות סותרות בין פאנלים שונים גבר על שיקול הרשות המקומית. לפיכך, הדיון יישאר בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, והעותר חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪.