ע"א 16505-12-16

תקציר

פסק הדין דן בערעורים הנוגעים לסכסוך מקרקעין על פרשנות הסכמים שנחתמו בין הצדדים, הנוגעים באופן ספציפי לאחריות בגין איחור בהוצאת היתר בניה ומסירת דירות, דרישות לתשלומים משלימים, השתתפות בתשלום היטלי השבחה וסכום הפיצוי שנפסק למערערים בגין עוגמת נפש שנגרמה עקב העיכובים. השופט ישעיהו שנלר פותח בהתוויית העקרונות המשפטיים המסדירים את התערבות המערערים בממצאים עובדתיים ובפרשנויות של הסכמות על ידי בית משפט קמא. הוא מדגיש כי אל לה לערכאת הערעור להתערב בממצאיו של בית משפט קמא, במיוחד כאשר מדובר בהערכות מהימנות של עדים, אלא אם קיימות נסיבות חריגות. באשר להיטל ההשבחה, בית המשפט מפרש את ההסכמים ומוצא כי המשיב אינו נדרש להשתתף בתשלום היטל ההשבחה, כפי שקבע בית משפט קמא. השופטת מציינת כי בהסכמים מצוין בבירור כי חבות המשיב בתשלום קמה רק אם ייבנו דירות חדשות נוספות מעבר לתב"ע הקיימת. מאחר שאין כל ראיה לבנייה כזו, המשיב אינו אחראי לתשלומי היטל השבחה כלשהם. מסקנה זו משפיעה גם על סוגיות אחרות הקשורות להיטל השבחה. מעבר לעיכוב בהוצאת היתר הבנייה, בית המשפט מבהיר את הוראות ההסכמים הנוגעות ללוח הזמנים לקבלת ההיתר. השופטת מסכימה עם פרשנותו של בית משפט קמא לפיה המשיב נדרש לקבל את ההיתר בתוך פרק זמן קצוב. עם זאת, מאחר שבית המשפט קבע כי המשיב אינו חייב בהיטל השבחה, נשמט הבסיס להטלת אחריות על המשיב בגין העיכוב במתן ההיתר. השופט מגיע למסקנה כי השיהוי נבע אך ורק מהמוכרים ודוחה את החלטת בית משפט קמא לפסוק פיצוי בגין עיכוב זה. באשר לחובת התשלומים המשלימים לחלק מהמערערים, בוחן בית המשפט את ההסכמים ומוצא כי הם אינם מציינים לוח זמנים לתשלום. לפיכך, טענת המשיב כי היה על המערערים לשלם ריבית ממועד בחירת הדירות אינה תקפה. השופט קובע כי המשיב גבה ריבית שלא כדין ומורה על השבת הריבית ששולמה על ידי המערערים, תוך הסכמה עם חישוב הסכומים על ידי בית משפט קמא. אשר לאיחור במסירת הדירות, מאשר בית המשפט את קביעתו של בית משפט קמא כי היה שיהוי ניכר של שמונה חודשים שיוחס למשיב. עם זאת, השופט קובע כי יש להחיל את סעיף הפיצוי המוסכם הספציפי בגין איחור במסירה, ולא את הסעיף הכללי. על פי הסעיף הספציפי, זכאים המערערים לפיצוי בסך 43,200 ₪ לדירה בגין שמונת חודשי האיחור, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 15.11.2009. במקרה של הוצאות, שכר טרחת עורך דין ופיצוי בגין עוגמת נפש, קובעת השופטת כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטותיו של בית משפט קמא בעניינים אלה, אלא בקיומן של נסיבות חריגות. הוא אינו מוצא סיבה לסטות מקביעותיו של בית משפט קמא בסוגיות אלה ומסכים עם הסכומים שנפסקו. לבסוף, מסכם השופט את פסק הדין, מקבל את ערעור המשיב בעניין היטל השבחה ועיכוב היתר הבנייה, ואת ערעור המערערים בעניין חישוב הפיצוי בגין איחור במסירת דירות. יתר הטענות בערעורים נדחות, והתוצאות הכספיות נותרות דומות להחלטת בית משפט קמא. השופטים מורים להחזיר כל תשלום עודף ששילם המשיב, ואם לא, המשיב ישלם את ההפרש הנדרש. פסק הדין יימסר לעורכי הדין של הצדדים, והמזכירות תחזיר את הערבויות שהופקדו עבור כל ערעור.