ו"ע 1485/06

תקציר

המערער, ששירת בצבא, עתר לקבלת תביעת האפילפסיה שלו ולהכרה בה לפי חוק הנכות. ועדת הערר קיבלה את הערר באופן חלקי, וקבעה כי קיימת החמרה של 50% בין מצבו של המערער לבין שירותו. כדי להוכיח טענה זו, היה על המערער להראות כי פציעתו אירעה במהלך שירותו ונבעה משירותו, דבר שעשה בהצלחה. הוועדה קיבלה את טענתו כי שירותו הקרבי היה כרוך במניעת שינה. בנוסף, מסמכים רפואיים ועדויות מומחים אישרו כי ההתקפים של המערער היו קשורים לחוסר שינה. עם זאת, מאחר שהמערער חווה התקף אפילפטי לפני גיוסו, הוועדה לא יכלה להסיק כי מחלתו נגרמה כתוצאה מהשירות. תחת זאת, מצאה הוועדה כי מחלתו של המערער רק הוחמרה על ידי השירות ולא נגרמה בעקבותיו. הוועדה דחתה גם את הטענה כי המחלה חזרה למסלולה הטבעי לאחר השירות, בהתחשב בכך שמחלתו של המערער נשלטת כיום על ידי תרופות. ככלל, החליטה הוועדה כי חלה החמרה של 50% באפילפסיה של המערער עקב מניעת שינה במהלך שירותו הצבאי. המשיב חויב לפצות את המערער בגין חוות דעתו המומחית הוצאות והוצאות משפט.