עת"מ 24877-04-14

תקציר

המחלוקת היא סביב מסמך המדיניות של עיריית תל אביב-יפו משנת 2014 המסדיר את פעילות העסקים לאורך חופיה, לרבות הצבת מתקני חוף כגון כסאות נוח, שמשיות ומיטות שיזוף, הכפופים להקלות שמעניקה העירייה. העותרים, המפעילים קפיטריות בחוף הים, טוענים כי מסמך המדיניות פוגע באופן משמעותי באינטרסים העסקיים שלהם. לטענתם, המסמך מצמצם באופן דרסטי את השטח ואת מספר מתקני החוף שהם רשאים לפרוס, ומחייב אותם להעמיד מתקנים אלה לרשות תושבי תל אביב ללא תשלום. לטענת העותרים, התנהלות העירייה מהווה הפרה של תנאי המכרזים וההסכמים שחתמו עם חברת אתרים הממשלתית העירונית להפעלת הקפיטריות, שכן פריסת מתקני החוף היא חלק בלתי נפרד מהמכרזים. זאת ועוד, טוענים העותרים כי העירייה לא קיימה הליך מנהלי תקין טרם פרסום מסמך המדיניות, וכי הדבר פוגע בזכותם להסתמכות שווה. העירייה, לעומת זאת, טוענת כי פעלה במסגרת סמכותה השלטונית וכי העותרים מתעלמים מההבחנה בין ההסכמים שחתמו עם אתרים לבין הזיכיונות של העירייה לפריסת מתקני החוף. בית המשפט מצא כי העירייה אכן לא ניהלה הליך מנהלי תקין טרם פרסום מסמך המדיניות, וכי היא פגעה באופן שרירותי ובלתי סביר בזכויות העסק של העותרים, מבלי שניתנה להם הזדמנות לנהל משא ומתן. לפיכך, קיבל בית המשפט את העתירה וביטל את הסעיפים במסמך המדיניות שצמצמו באופן דרסטי את השטח ומספר מתקני החוף שהעותרים יכולים לפרוס, וכן את הסעיף המחייב אותם לספק מתקנים אלה ללא תשלום. העירייה חויבה לשלם לעותרים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.