רע"פ 230/14
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור של המבקש. הסוגיות המועלות על ידי המבקש הן ספציפיות לעניינו האישי ואינן מעלות סוגיות ציבוריות חדשות. התנאים להוצאת צווי הריסה והפסקת שימוש למבנים שנבנו על קרקע חקלאית נדונו רבות בפסקי דין קודמים, וטיעוניו של המבקש ביחס לצווים אלה אינם חורגים מעניינו האישי. בית המשפט לא מצא פגם בהנמקתו של בית המשפט המחוזי, והעדר הנמקה בפסק הדין אינו סיבה מוצדקת למתן רשות ערעור. טענות המבקש נוגעות לממצאים עובדתיים של ערכאות נמוכות יותר, שערכאת הערעור לא תתערב בהם אלא אם קיימת סיבה משכנעת לכך. הדבר נכון במיוחד במקרה זה, שכן זהו ההליך השלישי הקשור לסוגיה. בית המשפט גם לא מצא עילה המצדיקה התערבות בעונש שהוטל על המבקש, שנראה מתאים בהתחשב בחומרת עבירותיו. לבסוף, אין שיקולים ייחודיים של צדק או עיוות דין המצדיקים קבלת הבקשה. מאחר שבקשת המבקש לעיכוב ביצוע מתייתרת, החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים עומדת בעינה, וצווי ההריסה והפסקת השימוש יבוצעו כסדרם.
חקיקה מקושרת
רע"פ 230/14 עופר ברא''ז נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה, עליון (15.1.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.