ע"א 42/49

תקציר

בפרשת היינריך דרינק נ' רות דרינק, פסק בית המשפט בדבר אופיו המחייב של הסכם בין הורים גרושים על מזונות ילדם. ההסכם המדובר פירט את הסכום שישלם האב עבור מזונות בתו רות. השופט זילברג קבע כי ההסכם שנעשה בין ההורים אינו מחייב את רות, שכן ברור מהסעיפים כי בכוונת ההורים להסדיר את העניינים בינם לבין עצמם מבלי לקבוע את חובותיהם כלפי הילד. לפיכך, לרות הייתה זכות להגיש תביעת מזונות נגד אביה בבית המשפט, שלא ניתן היה להתגונן על בסיס ההסכם. עוד ציינה השופטת כי במקרים של מזונות נדרש בית המשפט פעמים רבות לבצע אומדנים על סמך שיקולים והשערות בשל הקושי לקבוע במדויק את יכולותיו הכלכליות של הנתבע. במקרה זה, השופט נתן חוות דעת בנושא אך לא ציין במפורש את המסקנות, מה שלא היה סיבה מספקת לבטל את פסק הדין. הנשיא זמורה והשופט אולשן הסכימו עם פסק דינו של השופט זילברג, וזמורה הדגיש את הצורך באפוטרופוס מיוחד שייצג את האינטרסים של הילד במקרים כאלה כדי להבטיח צדק והגינות. בית המשפט דחה את הערעור והורה למערערת לשלם את הוצאות המשיב, לרבות שכר טרחת עורך דין.