ת"פ 55099-11-19

תקציר

פסק הדין המדובר סובב סביב עבירות מס שבוצעו על ידי נאשם שלא הגיש דוחות מס של חברות ומסים אישיים, וכן אי העברת ניכויים. הדיון בין הצדדים נסב סביב העונש ההולם לעבירות אלה, כאשר בית המשפט הציע טווח של מאסר על תנאי עד שמונה חודשי מאסר בפועל, לצד קנסות, על כל דו"ח שלא הוגש. העבירות בוצעו במשך מספר שנים והסתכמו במספר לא מבוטל של דוחות שלא הוגשו וניכויים שלא שולמו. בית המשפט החליט להעמיד את עונשו של הנאשם מעל לנקודה הנמוכה ביותר בטווח הענישה בשל מספר גורמים. ראשית, לנאשם הרשעה קודמת בעבירות דומות, דבר המצביע על דפוס התנהגות חוזר. שנית, הנתבעת לא הסירה את המחדלים במלואם, למרות טענות רואה החשבון של הנתבעים כי הוגשו דוחות מסוימים. בית המשפט הדגיש כי הסרת מחדלים פליליים מקבלת משקל משמעותי בגזר הדין ומחזקת את תפיסת האחריות והחרטה. בנוסף, מצבו הכלכלי של הנאשם, אף שאינו משגשג, לא נחשב לגורם מקל, במיוחד לאור החובות שנצברו עקב העבירות. בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם חמישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו במסגרת עבודות שירות. זאת בנוסף לארבעה חודשי מאסר על תנאי מהרשעה קודמת, שבית המשפט הורה להפעיל. העונש האפקטיבי הכולל היה לפיכך תשעה חודשי עבודות שירות, לצד קנסות שונים ותקופת התחייבות של שנתיים, שבמהלכן על הנאשם להימנע מביצוע עבירות נוספות או לעמוד בפני קנס כספי גבוה. כמו כן חויב הנתבע בהתחייבות כספית קודמת בסך 12,000 ₪. בית המשפט הדגיש את הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום, ופסק הדין ניתן בנוכחות התובע, הנתבע ועורכי דינם.