ערר 8121/20

תקציר

שלושה עררים הוגשו בנוגע לחלקת אדמה בשועפאט שבירושלים. הערר הראשון, שהוגש על ידי עו"ד נאוה סירקיס, ביקש להפחית את רכיב המשימה הציבורית בהיטל השבחה שהוטל בעקבות מימושן של שלוש תכניות לקרקע הנדונה. סירקיס טען כי עלויות המטלות הציבוריות צריכות להיות מוטלות על הרוכש אם הקרקע תימכר, אך הוועדה דחתה טענה זו ואישרה את ההיטל. הערר השני, שהוגש על ידי אברג' אל־קודס, ערער על שומת ההשבחה מכמה טעמים, ובהם מספר מקומות החניה, שווי הקרקע ועלויות העבודות הציבוריות. הוועדה לא מצאה עילה להתערב בשומה ודחתה את הערר. הערר השלישי, שהוגש גם הוא על-ידי אבאראג' אל-קודס, ביקש פיצויי הפקעה בגין קרקע שהופקעה במסגרת תכנית 3974. הוועדה קיבלה את הערר וקבעה כי שגה השמאי בכך שראה בקרקע המופקעת חלק מאיחוד וחלוקה רעיונית. נמצא כי הקרקע הוחרגה במודע מתכנית האיחוד והחלוקה וכי קביעת השמאי הביאה לתוצאה שככל הנראה הייתה בלתי חוקית. הוועדה הורתה לשמאי לקבוע פיצויי הפקעה הולמים, בהתחשב באחוז ההפקעה ביחס למקרקעי המערערת במתחם הדרומי, וכן בהשבחת מקרקעי המערערת שלא הופקעו.