ע"ש 810/02

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב דחיית בקשתו של נישום לנכות מס תשומות על סמך חשבוניות שהונפקו על ידי עוסק בלתי מורשה, צלניק. בית המשפט דחה את ערעורו של הנישום, ואישר את המבחן האובייקטיבי שהותוו בפסקי דין קודמים כגון פרשת סלע, הקובע כי חוקיותן של חשבוניות מס נקבעת על פי אמת מידה אובייקטיבית ולא על פי ידיעתו או רשלנותו של הנישום. לדברי בית המשפט, חוסר המודעות של הנישום לכך שצלניק אינו מוסמך להוציא חשבוניות מס אינו רלוונטי. המבחן האובייקטיבי מבטיח כי הנישומים יוודאו את חוקיות העסקאות ואת מעמדם של מנפיקי החשבוניות, ימנעו ניכויי מס שלא כדין וישמרו על יעילות מערכת גביית המס. יתר על כן, בית המשפט הדגיש את הבהירות והאובייקטיביות הנדרשות בכללי מיסוי, ובפרט מס עקיף, לשמירה על שוויון ויעילות הגבייה. טענת הנישום כי יש להתחשב בחוסר חריצותו לא שכנעה את בית המשפט. הראיות הראו כי הנישום לא ערך ולו אימות בסיסי למעמדו של צלניק כעוסק מורשה, דבר שניתן היה לעשות בקלות. לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי הנישום לא עמד בתנאים לניכוי מס תשומות ודחה את הערעור. כמו כן חויב הנישום לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 10,000 ₪. פסק דין זה מחזק את חשיבות ההקפדה על חוקי מע"מ ואת אופייה האובייקטיבי של חוקיות חשבונית המס.