ת"א 1666/05

תקציר

התובעת, בעלת מעון יום, הגיעה לחדר המיון בבית החולים קפלן בשל תחושת חולשה וסחרחורת. היא אובחנה עם לחץ דם גבוה ושוחררה לאחר שטופלה. למחרת היא ביקרה אצל רופא המשפחה שלה בשל תסמינים מתמשכים ונשלחה שוב לביתה. בביקורה השלישי בחדר המיון, יומיים לאחר מכן, אובחן אצלה דימום תת-עכבישי והיא הועברה לבית חולים אחר, שם חלה הידרדרות במצבה והיא סבלה מסיבוכים. התובעת טענה כי הנתבעים התרשלו באבחון מצבה וכי רשלנות זו הובילה לנכות לצמיתות. הנתבעים טענו כי העניקו להם טיפול הולם. בית המשפט מצא את הנתבעים רשלניים בכך שלא ביצעו בדיקות מתאימות ואבחון מצבו של התובע בהקדם. נפסק כי כאבי הראש ולחץ הדם הגבוה של התובע היו צריכים להוביל את הצוות הרפואי לבצע בדיקת CT מוקדם יותר. המומחים הסכימו כי אבחון מוקדם של דימום תת-עכבישי הוא קריטי בשל הסיכון הגבוה לדימום חוזר. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי לו האבחנה הייתה נעשית מוקדם יותר, ניתן היה למנוע או להפחית את הסיבוכים. עם זאת, צוין כי בעוד שהספרות הרפואית הצביעה על כך שאבחון וטיפול מוקדמים יותר היו יכולים למזער את הנזק, הם אינם מבטיחים מניעה מוחלטת. מאחר שהתובעת לא הצליחה להוכיח את המידה המדויקת שבה נזקיה נבעו מרשלנות הנתבעים, העריך בית המשפט את שיעור ההפסד בכ-30%. הנתבעים חויבו לפצות את התובע בהתאם. לתובע נפסקו נזקים שונים, לרבות הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות סיעוד ושיקום, סיוע לצד ג', הוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. הסכום הכולל היה אמור להיות מחושב על בסיס פסק הדין והופחת בפיצוי המל"ל, כאשר גם 20% שכר טרחת עורך דין נפסק לתובע.