בצה"מ 55537-01-23

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. הצו נועד לסלק לאלתר עבודות בנייה בלתי חוקיות כדי למנוע נזק תכנוני בלתי הפיך ולהגביר את ההרתעה. מאחר שהעותר לא הצליח להוכיח אף אחד מהתנאים הנדרשים לביטול הצו, אישר אותו בית המשפט. סעיף 229 לחוק מפרט את שלוש עילות הביטול, הכוללות את חוקיות העבודה, אי עמידה בתנאי הצו או קיומו של פגם פרוצדורלי חמור – כל אלה לא הוכחו די הצורך במקרה זה. גם הבנייה הבלתי חוקית התרחשה ללא הסכמת העותר ובתוך שישה חודשים מיום מתן הצו, מה שהופך אותה לבלתי כשירה לביטול לפי סעיף 221(א) לחוק. זאת ועוד, העותרת לא הצליחה להוכיח קיומו של פגם חמור בשיקול דעתה של החותמת על הצו, במיוחד נוכח היעדר ראיות לאכיפה בררנית. בסופו של דבר, מצא בית המשפט כי העותרת לא עמדה בנטל ההוכחה לסתור את חזקת התקינות המינהלית. עם זאת, בהכירו בהיקפה המצומצם יחסית של העבודה הבלתי חוקית ובהשלכותיה הבטיחותיות, עיכב בית המשפט את ביצוע הצו במשך 45 יום, ואיפשר לעותר הזדמנות להכשיר את היצירה או להרוס אותה בעצמם כדי להימנע מתשלום הוצאות ההריסה שגבה המשיב. ההחלטה כוללת זכות ערעור כדין ומחייבת פיקדון בסך 6,000 ש"ח כערובה להוצאות הריסה. העותר חויב בהוצאות המשיב, בסך 4,000 ₪.