ת"ק 54963-01-16

תקציר

התובע, שהיו לו שני חוזים שונים עם הנתבעת בתחום שירותי התקשורת והאינטרנט, תבע את הנתבע על כך שלא ביטל את החוזים למרות בקשותיו. החוזה הראשון היה לשירותים ברחובות, והשני היה לשירותים בתל אביב. התובע טען כי ביקש לבטל את החוזה הראשון בשנת 2011 אך הנתבעת המשיכה לחייב אותו עד שנת 2014. הנתבע טען כי התובע לא ביטל את החוזה ואף משתמע ממנו כי הוא מעוניין לקיים את החוזה. השופטת קבעה כי טענת הנתבע אינה סבירה וכי התובעת אכן ביקשה את הפיטורים. באשר לחוזה השני, לא הייתה מחלוקת כי התובע ביקש את סיום ההתקשרות בשנת 2015 אך הנתבעת המשיכה לחייב אותו עד יולי אותה שנה. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי הנתבע פעל שלא כדין בשני המקרים. עם זאת, השופט פסק נגד בקשת התובע לפיצויים לדוגמה לפי סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, שכן בקשות הפיטורים לא היו בכתב כנדרש בחוק. למרות שהחוק קובע כי הבקשה צריכה להיות בכתב, התובע טען כי מדובר בדרישה ראייתית בלבד. השופטת חלקה על כך, והדגישה כי דרישת הכתב היא תנאי מהותי וכי מטרת החוק היא להטיל חובה מחמירה יותר על עוסק המתעלם מזכויות הצרכן כאשר מוצגת בפניו דרישה בכתב. עוד קבעה השופטת כי הנתבעת הפרה את חוק התקשורת בכך ששלחה לתובעת מסרונים ומייל המהווים "דברי פרסומת" ללא הסכמתה מראש של התובעת. השופט הורה לנתבע לשלם לתובע 1,081 ₪ עבור התביעה הראשונה ו-1,800 ₪ עבור התביעה השנייה, וכן 2,500 ₪ הוצאות משפט.