תמ"ש 5919-07-14

תקציר

פסק הדין מפרט את תנאי תשלום המזונות שישלם האב לאם לאחר גירושין. בני הזוג, שנישאו בטקס אזרחי ב-2002 ונפרדו ב-2013, חולקים שני ילדים. מכיוון שהאם יהודייה והאב חסר דת, החוק החילוני הישראלי חל על הליכי הגירושין שלהם. פסק הדין פותח בפירוט עובדות המקרה שאינן שנויות במחלוקת, לרבות מועדי הנישואין והפרידה, לידת ילדי בני הזוג ותביעת האם למזונות. כמו כן, הוא מסכם את הסכמות הצדדים בנוגע למשמורת, הסדרי ראייה וצרכי הילדים. המחלוקות העיקריות בין האם לאב נוגעות לקביעת הכנסותיהם, גובה הוצאות הילדים ופוטנציאל השתכרותו של האב. בית המשפט בוחן ומעריך את הראיות שהוצגו על ידי הצדדים, לרבות תלושי שכר, דפי בנק ותצהירים. כמו כן, היא שוקלת את בקשת האב להפחית את תשלומי המזונות בשל התערבותה לכאורה של האם ביחסיו עם הילדים. בית המשפט קובע כי צרכיו החודשיים של כל קטין יעמדו על 2,116 שקל, כולל חלקו בדמי השכירות ובהוצאות האחזקה. הוא מחשב את הכנסתו החודשית של האב בכ-15,000 ₪ ואת הכנסתה של האם כ-30,000 ₪. על סמך נתונים אלה קובע בית המשפט כי על האב לשלם לאם עבור מזונות הילדים 2,821 שקל בחודש, ואילו האם תפריש 1,411 שקל בחודש. החלטה זו מוצדקת בכך שלאם יש משמורת בלעדית על הילדים ולאב אין כיום זכויות ביקור. פסק הדין מפרט גם את אחריותם של הצדדים להוצאות שונות, לרבות הוצאות רפואיות חריגות, שכר לימוד והוצאות חריגות אחרות. הוא מפרט את דרכי התקשורת להעברת הודעות ומסמכים בנוגע למזונות ילדים, ואת מסגרת הזמן לביצוע התשלומים. בנוסף, בית המשפט מורה כי כל הקצבה או המענק מהמוסד לביטוח לאומי ישולמו ישירות לאם, לצד דמי המזונות. פסק הדין מדגיש גם את תוקפם של האישומים על פי פסק הדין, וקובע כי החלטת המזונות הזמניים מכסה את התקופה מהגשת התביעה ועד היום. לבסוף, בית המשפט מוותר על הוצאות לשני הצדדים ומתווה את מועד יישום פסק הדין.