רע"א 7711/14

תקציר

לבעלי בניין מגורים ברמת השרון, שרכושו גובל במקרקעין שבבעלות המשיב, היה סכסוך ארוך שנים על הגבול בין נכסיהם. המשיב ביקש שהמבקשים יפנו את השטח שבמחלוקת ויהרסו את המבנים שעליו. בית משפט השלום פסק לטובת המשיב בשנת 2011, והחלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2013. לאחר מכן פתחו המבקשים בהליכים משפטיים שונים בנוגע לביצוע פסק הדין. בשנת 2014 הגישו המבקשים בקשה לצו מניעה זמני למניעת הריסת חלק מביתם, שבית המשפט המחוזי העניק להם בתנאי שיפקידו ערבות בסך 100,000 ₪. המבקשים לא יכלו להפקיד את הערבות ולכן ביטל בית המשפט המחוזי את צו המניעה הזמני ודחה את בקשתם. המבקשים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי אין ביכולתם לעמוד בערבות וכי הערכאה הנמוכה יותר לא שקלה את הנזק הפוטנציאלי לביתם במהלך ההריסה. המשיב טען כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב וכי סיכויי הצלחתם קלושים. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי וציין כי המבקשים לא הוכיחו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בפסק דינו של בית המשפט העליון. עוד הדגיש בית המשפט כי המשיב הסכים לבצע את ההריסה תחת פיקוח הנדסי צמוד כדי למנוע פגיעה בבית המבקשים. המבקשים חויבו לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב.