ת"א 37363-09-13

תקציר

בסכסוך מקרקעין תבעו התובעים, גב' חיה הקר ומר משה וינברגר, פיצוי כספי מהנתבעים, חברת קלמטיס אוברסיז בע"מ, מנהלה מר חמיאל, ובא כוחו מר ברודשנדל, וכן מהקרן לפדיון מקרקעין, עורך דינה עו"ד גליק ועורכי דינם לשעבר של התובעים, עו"ד דוד זעירא ועו"ד חיים שמש. התובעים טענו כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם על פי הסכם לרכישת זכויות במקרקעין. השנים חלפו והתובעים לא קיבלו את הזכויות כפי שהובטח. בסופו של דבר חתמו התובעים והקרן לפדיון מקרקעין על הסכם פשרה, אשר אושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין. עם זאת, הנתבעים סירבו לקיים את הסכם הפשרה, מה שהוביל את התובעים להגיש נגדם בקשה לביזיון בית המשפט. בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט קבע כי הנתבעים, קלמטיס אוברסיז בע"מ, מר חמיאל ומר ברודשנדל, לא היו צד להסכם הפשרה והתנגדו למתן תוקפו. לכן, לא ניתן היה לכפות עליהם לדבוק בו באמצעות צו ביזיון בית המשפט. פסק הדין הדוחה את תביעתם הכספית של התובעים לא היה תלוי בהסכם הפשרה; תחת זאת, היא פירשה את הסכם המכר המקורי ולא מצאה כל הפרת התחייבויות המזכה את התובעים בפיצוי. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי הליכי ביזיון בית המשפט הם חריגים ומחייבים הוראה ברורה וחד משמעית, מה שלא היה המקרה כאן. מימוש הסכם הפשרה וסכסוכי הצדדים לגביו היו צריכים להידון בהליך נפרד. עם זאת, בית המשפט הביע תקווה כי הצדדים יפתרו את ענייניהם בדרכי נועם, ללא התדיינות נוספת. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.