עב"ל 264/03

תקציר

מדובר בערעור של הרשות על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בנוגע לתביעת נכות אורולוגית הקשורה לפגיעה בעבודה. תחילה קבעה ועדה רפואית לעררים נכות אורולוגית זמנית בשיעור של 30% למערער, לתקופה מסוימת. עם זאת, בדיקה מאוחרת יותר של ועדת ערר אחרת הגיעה למסקנה כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין מצבו האורולוגי של המערער, וייחסה את התפקוד הלקוי לבעיות כלי דם שאינן קשורות. בית המשפט המחוזי צידד חלקית במערערת, והחזיר את התיק לוועדת הערר לעיון מקיף במסמכים הרפואיים כדי לבחון מחדש את הקשר הסיבתי. טענתו העיקרית של המערער היא כי החלטה קודמת בדבר מצב נכותו הייתה סופית, בניגוד לממצאים הרפואיים החדשים יותר הקושרים את מצבו למחלה שאינה קשורה אליו שהתפתחה לכאורה מאוחר יותר. המוסד לביטוח לאומי הסכים לבחון מחדש את היקף הנכות האורולוגית שנותרה בקשר לתאונה, ואילו המערער התנגד לבחינה מחודשת של השאלה הסיבתית. על פי עקרונות משפטיים מבוססים, מרגע שנקבע קשר סיבתי כדין על ידי ועדה רפואית, לא ניתן לבטלו אלא אם כן מתעוררות נסיבות או ראיות חדשות. פסק הדין מדגיש כי למרות שפסיקת קשר סיבתי מחייבת, שינויים יכולים להתרחש בתנאים ספציפיים, כגון התפתחויות רפואיות חדשות או ראיות. בסופו של דבר, החליט בית המשפט להחזיר את התיק לוועדת הערר לבחינה מחודשת, תוך הקפדה על בחינת כל המסמכים הרלוונטיים וההחלטות הקודמות מבלי להטיל הוצאות נוספות על הצדדים.