ע"א 4857/02

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס לפרשנות הסכם מייסדים של חברה בדבר זכות הסירוב הראשונה של המייסדים בעת מכירת מניות החברה. החברה, ואש טלקנל בע"מ, הוקמה כמיזם משותף להשתתפות במכרז להפעלת ערוץ רוסי ייעודי. הסכם המייסדים קבע זכות סירוב ראשונה, כלומר אם בעל מניות התכוון למכור את מניותיו עליו להציע אותן תחילה לבעלי המניות האחרים. השאלה שעלתה הייתה האם זכות זו חלה על העברת מניות בחברות אחזקה המחזיקות בעקיפין במניות החברה. בית המשפט קבע כי זכות הסירוב הראשונה משתרעת הן על העברות ישירות והן על העברות עקיפות של מניות בחברה. היא פירשה את הסכם המייסדים בהתחשב בכוונת הצדדים, בתכלית זכות הסירוב הראשונה ובהשלכות המסחריות. הכוונה העומדת מאחורי זכות הסירוב הראשונה היא למנוע את כניסתם של שותפים חדשים פסולים, ופירוש ההסכם באופן צר יכריע תכלית זו. בנוסף, בית המשפט מצא כי מבחינה עסקית אין הבדל מהותי בין החזקה ישירה במניות לבין עשיית כן בעקיפין באמצעות חברת אחזקות. השיהוי הזמני שנגרם בשל זכות הסירוב הראשונה נחשב לפגיעה מינורית, הגוברת על התועלת שבהגנה על האינטרסים של בעלי המניות. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הקצאת מניות בחברת אחזקות, שתוצאתה שינוי שליטה, שקולה כלכלית להעברה ישירה של מניות ולכן יש להכפיף אותה גם לזכות סירוב ראשונה. הערעורים על החלטת בית המשפט המחוזי נדחו, והמערערים חויבו בתשלום שכר טרחת משפט. השופט אנגלרד נתן את פסק הדין, והשופטים שטרסברג-כהן וא.א. לוי הסכימו איתו.