פר"ק 55200-01-17

תקציר

פסק הדין דן בשתי בקשות. בקשה 13 מתייחסת לבקשה של יזם להפעיל סעיף בהסכם עם גמול יהוד, שיאפשר לו להעביר זכויות בנייה במקרקעין שבבעלות גמול יהוד על שמו, בשל קשייה הכלכליים של גמול יהוד. כונס הנכסים הרשמי, נאמן האג"ח והנאמן מתנגדים לכך, בטענה שמדובר בניסיון לעקל את נכסי גמול יהוד שלא כדין. השופט מצדד במתנגדים וקובע כי בקשת היזם מבוססת על סעיף שאינו חוקי ואינו תקף. היא נוגדת את עקרונות דיני חדלות פירעון בכך שהיא מנסה להפוך את זכותו החוזית של היזם לזכות קניינית, ומעניקה לו יתרון על פני נושים אחרים במקרה של חדלות פירעון של גמול יהוד. עוד מציינת השופטת כי הסעיף נועד להיטיב עם היזם במקרה של חדלות פירעון, ולכן אינו מוסרי. בנוסף, מדגישה השופטת כי זכויותיו השוויוניות של היזם במקרקעין אינן מועצמות על ידי סעיף זה, וזכויותיו המהותיות על פי ההסכם נותרות ללא שינוי. בקשה 21 מבקשת להסיר שעבוד צף על מקרקעי היזם, הרשומים לטובת נאמני האג"ח. היזם טוען כי ההסכם עם גמול יהוד אוסר על שעבוד הקרקע, ונאמני האג"ח היו מודעים להסכם זה. נאמן האג"ח מתנגד לבקשה, אך השופט פוסק לטובת היזם וקובע כי ידיעתו של נאמן האג"ח על ההסכם וזכויותיו על פיו, שוללת ממנו את תום הלב הנדרש כדי לגבור על תביעתו הקודמת של היזם. יתר על כן, ההסכם בין היזם לבין גמול יהוד אוסר על שעבוד הקרקע, והופך כל שעבודים מאוחרים כאלה ללא תקפים. השופט מורה להחריג את השעבוד הצף מאדמות הפרויקט.