בש"א 8226/12

תקציר

מדובר בבקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי לאיחוד דיונים ב-53 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות. בקשות אלה טוענות להפרות הקשורות לחובת הסימון לפי תקן ישראלי 1145. החברות הנתבעות, העוסקות בייצור ושיווק מזון, נמנעו לכאורה מלציין את אחוזי המרכיבים על גבי האריזה. המבקש מבקש לגבש כדי להתמודד עם שאלות משפטיות נפוצות ולהימנע מהחלטות סותרות, תוך שימת דגש על יעילות ותגמול הולם לעורך דין. עמדות המשיבים שונות, כאשר הנתבעים מסכימים בדרך כלל או לא מתנגדים לאיחוד, ואילו התובעים המשיבים, המיוצגים על ידי ארבעה עורכי דין, מתנגדים, בטענה כי ייחודו של כל תיק דורש התייחסות פרטנית. חלק מהתביעות אינן נוגעות לתקן 1145, ואיחוד נתפס כמיותר וגוזל זמן. חלק מהנתבעים מתנגדים בשל עיכובים ועלויות פוטנציאליות. ההתפתחויות האחרונות כוללות דחייה של חלק מהתביעות הייצוגיות בבתי המשפט, כאשר 41 תובענות נוספות הוגשו מאז בקשת האיחוד, מה שמדגיש את הצורך באיחוד. הוראות החוק הנדונות כוללות את תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי ואת סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, המדגישות האם תובענות ייצוגיות פועלות לפי כללים פרוצדורליים שונים. על בית המשפט לאזן בין יעילות לבין שיקול דעת שיפוטי וניהול משאבים. בסופו של דבר, ההחלטה מורה על איחוד ארבע תובענות ייצוגיות מרכזיות במספר מחוזות לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במטרה לייעל את ההליך תוך הקפאת הליכים משפטיים קשורים כדי למנוע בזבוז משאבים שיפוטיים ולמנוע תוצאות סותרות.