ד"מ 1867/02

תקציר

התובע, שף קונדיטור, תבע את הנתבע בגין הפרשי שכר בגין עבודתו מספטמבר 2000 ועד אפריל 2001. התובעת טענה כי פערי השכר נבעו מאי קיום ההסכם הקיבוצי וחוק שעות עבודה ומנוחה. נקודות המחלוקת העיקריות היו שעות העבודה בפועל של התובע ואופן חישוב שכרו על בסיס ההסכם הקיבוצי. השופטת פסקה לטובת הנתבעת, בקובעה כי טענת התובעת לתוספת דקות עבודה הינה קטנונית ומופרכת, שכן התובעת לא עבדה בכל דקה שנטענה והדקות המדוברות לא היו חלק מלוח הזמנים המוסכם. יתר על כן, השופטת מצאה כי חישובי התובע לא היו ניתנים לכימות ודחתה את פרשנותו להסכם הקיבוצי בנושא הגדרות משמרות ושעות עבודה. למרות שחלק מטענותיו המשפטיות של התובע התקבלו, היעדר הכימות וההפרדה בין רכיבי התביעה גרם לכך שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. באשר לחוות דעת המומחה שהציגה התובעת, ציינה השופטת כי בעוד שהמומחה היה מנוסה, חוות הדעת לא הייתה מפורטת דיה כדי לאפשר לבית המשפט לבחון את התחשיבים, וחלק מהפרמטרים בהם נעשה שימוש אינם עולים בקנה אחד עם עובדות משפטיות. ככלל, התביעה נדחתה, והתובע חויב לכסות את הוצאותיו של מר ארז.