ת"א 18736-01-17

תקציר

התובע, שהיה מעורב בשתי תאונות דרכים, תבע את מבטחת האופנוע עליו רכבו פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הצדדים הסכימו על החבות, והותירו את סכום הנזק שייקבע על ידי בית המשפט. לתובע נגרמו חבלות בתאונות, שהצריכו ניתוחים וגרמו לנכות. שלושה מומחים רפואיים העריכו את נזקי התובע, ובית המשפט קיבל את חוות דעתם לגבי היקף הנכות הרפואית. בגין התאונה הראשונה נקבעה לתובע דרגת נכות של 10% ואי כושר כולל זמני למשך שישה חודשים. בתאונה השנייה נקבעו לתובע 80% עקב קטיעה, 20% עקב צלקות ו-0% עקב קיבוע שבר בעצם הבריח. הנכות הרפואית הכוללת של התובע נאמדה בשיעור של 91.5%. בית המשפט בחן את נכותו התפקודית של התובע, בהתחשב בתעסוקה, בתחביבים ובהפרעות בחיי היומיום לאחר התאונה. נמצא כי כושר ההשתכרות של התובעים נפגע באופן משמעותי, והם לא יכלו לחזור לעבודתם הקודמת או לרמות השתכרותם הקודמות. בית המשפט העריך את הנכות התפקודית ב-85%. באשר לנזקים, נפסקו לתובע 1,363,000 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר, 4,100,000 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות עתידי ו-682,875 ₪ בגין הפסדי פנסיה. בית המשפט התחשב גם בעזרה שקיבל התובע מאחרים ופסק 900,000 ₪ עבור סיוע בעבר ובעתיד. כמו כן נפסקו הוצאות אחזקת רכב, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד וכאב וסבל בסך 60,000 ש"ח ו-500,000 ש"ח ו-163,570 ש"ח, בהתאמה. בוצעו ניכויים בגין הטבות שהתקבלו מהמל"ל ותשלומים קודמים, וכתוצאה מכך נפסק פיצוי סופי בסך 7,779,445 שקל. כמו כן נוספו שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט לסכום שהנתבע חויב לשלם.