בש"א 7256/10

תקציר

השופטת, דנה כהן-לקח, החליטה לדחות את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור. הבקשה הוגשה מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת הארכה מותנית בקיומם של טעמים מיוחדים. כהן-לך מציינת כי משך השיהוי הוא גורם משמעותי בהחלטה אם לתת הארכה, ובמקרה זה הבקשה הוגשה למעלה משנה לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשים, כונסי נכסים שמונו לביצוע הסכם פירוק שיתוף, ביקשו לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין היוון דמי שכירות לבניין דירות. המבקשים טענו כי יש לראות בהחלטת בית המשפט המחוזי שניתנה לאחרונה הדוחה את בקשתם לפי פקודת ביזיון בית המשפט כהחלטת הבהרה, שגרמה להם להבין כי יש צורך בערעור. כהן-לך לא משתכנעת מטיעוני המבקשים. היא מדגישה כי ביזיון בית המשפט הוא צעד קיצוני ואין להעניקו על סמך פסק דין שאינו "ברור וחד משמעי". מאחר שהחלטת בית המשפט המחוזי האחרונה לא סיפקה הבהרות חדשות, ובהתחשב באיחור הרב בהגשה, כהן-לך דוחה את הבקשה להארכה. יתר על כן, היא מטילה ספק במידת ההתאמה של ערעור כאמצעי לבירור המחלוקת ומציינת כי סיכויי ההצלחה נראים מינימליים. השופט מגיע למסקנה כי האינטרס הפרטי והציבורי בוודאות משפטית ובסופיות ההליכים גובר על בקשת המבקשים. המבקשים מצווים לכסות את הוצאות המשיב.