רע"א 1644/10

תקציר

בית המשפט בחן את טענות המבקש ודחה את הערעור על נטישת הבוררות לכאורה על ידי המשיבים. המבקש טען כי המשיבים זנחו את הבוררות בכך שהגישו בקשה לפירוק החברה והפעילו את סעיף 205 לחוק החברות, בטענה שהוא דוחה את טענות המשיבים. בית המשפט לא מצא כל תוכן בטענות אלה. היא קבעה כי הליך הבוררות לא נזנח; תחת זאת, ביקשו המשיבים תחילה את התערבות בית המשפט למינוי בורר, ובהמשך חל עיכוב בבוררות שנכפה על ידי בית המשפט בשל הליכי פירוק המבוססים על אובדן אמון בין בעלי המניות וחשש לחדלות פירעון. עיכוב זה הוסכם על שני הצדדים עד להסדרת חובות החברה. משכך, הגשת בקשה לפירוק אינה שוללת או מקבילה לבוררות, שכן לא ניתן לטפל בפירוק באמצעות בוררות. יתר על כן, בית המשפט דחה את הרלוונטיות של סעיף 205 לחוק החברות, שכן מרגע ששולמו החובות, כל סכום שנפסק מיטיב עם בעלי המניות, ובכך ביטל את האיסור על תביעות נגזרות. התנהלותם הקודמת של המבקשים והכרתם ערערה את טענתם בסעיף 205, שכן אותן תביעות הוכרו לבוררות קודם לכן ללא התנגדות. חלק מעילות התביעה נבדלות מהפרות נאמנות וקשורות לסכסוכים ישירים בין בעלי מניות, מה שהופך את הבוררות לכדאית. בית המשפט לא מצא סיבה משכנעת לערער על הבוררות בהתבסס על טענת חובת האמונים, שלא הוצגה כראוי. לכן, הסכסוך צריך להתנהל בבוררות, וכל עילת תביעה אישית צריכה להתברר גם שם. משכך, נדחה הערעור, והמבקש חויב לשלם את הוצאות המשיבים והמפרק.