בש"פ 5777/18

תקציר

הכרעת הדין האמורה עניינה ב"מקרה גבולי" של אדם המכונה המשיב, אשר נעצר ונצטווה לעצורו תחת פיקוח אלקטרוני בתנאים מגבילים שונים בשל מעורבותו בארגון פשיעה. הערעור, שביקשה המדינה, מבקש לערער על החלטת בית משפט קמא, בטענה כי אין להגביל את מעצרו של המשיב לפיקוח אלקטרוני. עם זאת, לאחר שיקול דעת מעמיק, לא מצאה השופטת עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא ועל כן דחתה את הערעור. הכרעת הדין מדגישה כי מעצרו של נאשם חייב להתקיים שלושה תנאים: עילת מעצר, ראיות לכאורה והיעדר חלופות מעצר מתאימות. במקרה דנן, הסכימה השופטת עם הערכתו של בית משפט קמא כי קיימות עילות מעצר מספיקות, בהתחשב בגורמים כגון אופיו של ארגון הפשיעה, היעדר עבירות אלימות או שיבוש הליכי משפט המיוחסים למשיב, היעדר עברו הפלילי ונסיבות ביצוע העבירות. זאת ועוד, השופט הכיר בחובתו של בית משפט קמא לבחון את האפשרות לחלופות מעצר מגבילות פחות, מה שהוביל אותו להעדיף פיקוח אלקטרוני כאופציה מידתית. השופט התייחס גם לטענת המדינה בדבר חלקו של המשיב בארגון הפשיעה, וציין כי בית משפט קמא שקל זאת בכובד ראש ושקל אותה כאחד מכמה גורמים מכריעים. בסופו של דבר, אישר השופט את החלטת בית משפט קמא והדגיש כי מדובר במקרה גבולי, וכי השיקולים שהוצגו תקפים וראויים. הדבר הביא לדחיית הערעור ולהשארת מעצרו של המשיב תחת פיקוח אלקטרוני.