בג"צ 38379-12-24

תקציר

עניינה של העתירה בפני בית הדין בהסכם גירושין שאושר על ידי בית דין שרעי, אותו מבקש העותר לבטל. בית המשפט החליט לדחות את העתירה משום שבית הדין השרעי פעל במסגרת סמכותו לאשר את הרכיבים הכספיים של ההסכם. העותר טען כי נפלו פגמים בכריתת ההסכם, אך בית הדין השרעי ובית הדין השרעי לערעורים דחו שניהם טענות אלה. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטות אלה. הסוגיה המשמעותית יותר הייתה עם בא כוחה של העותרת, שביססה את טיעוניה על ציטוטים רבים מפסקי דין קודמים, שרבים מהם היו שגויים. בית המשפט חשד שהיא השתמשה באתר אינטרנט המבוסס על בינה מלאכותית כדי לנסח את העתירה, מה שגרם לטעויות אלה. בית המשפט דן באתגרים שמציבה הבינה המלאכותית לעולם המשפט, ובהם תופעת הזיות הבינה המלאכותית – שבה מערכות בינה מלאכותית יוצרות תוכן שקרי או מטעה המוצג כעובדות. בית המשפט הדגיש את חובותיהם של עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, בית המשפט ומקצוע עריכת הדין, אשר הופרו במקרה זה. התנהלותה של עורכת הדין פגעה באינטרסים של לקוחה וחייבה את בית המשפט להשקיע מאמצים מיותרים. למרות שבית המשפט החליט שלא להשתמש בכלי ענישה כלשהם במקרה ספציפי זה, הוא הדגיש את הצורך לשמור על תקינות ההליך המשפטי והציע כי על בתי המשפט לנקוט באמצעים כגון דחיית התיק, הטלת הוצאות אישיות על עורך הדין או שקילת צעדים משמעתיים במקרים דומים בעתיד. ככלל, בית המשפט הזהיר מפני הסתמכות עיוורת על כלי בינה מלאכותית והדגיש את הצורך בשימוש אחראי וקריטי בטכנולוגיה כזו בתחום המשפטי. העתירה נדחתה, והעתק מפסק הדין נשלח לעיון מנהל בתי המשפט בשל השימוש המתרחב בבינה מלאכותית.