ת"א 12499-03-17

תקציר

התובעים, שהם בעלי דירות בפרויקט בנייה, הגישו תביעה נגד הנתבעים, וביקשו סעדים רבים הנוגעים למינוי שמאי, הנחיות לשומה ושינויים בוועד הדיירים. כמו כן ביקשו מבית המשפט סעד זמני, לרבות מינוי שמאי מכריע, טרם בירור טענותיהם. הנתבעים טענו כי טענות התובעים מנוגדות להסכם כתוב שנחתם על ידם. בית המשפט דחה את הבקשה לסעד זמני, בנימוק שתכליתו של סעד זמני היא לשמור על המצב הקיים ולהבטיח את ביצוע פסק הדין. התובעים ביקשו לשנות את המצב הקיים ולא להקפיא אותו, דבר המנוגד לתכליתו של סעד זמני. יתר על כן, בית המשפט הטיל ספק בבסיס המשפטי לבקשת התובעים, שכן הם לא עתרו למינוי שמאי כלשהו אלא שמאי מכריע שקביעתו תהיה מחייבת. בקשת התובעים שיקפה למעשה את הסעד העיקרי שלהם, שבגינו על בית המשפט לנקוט משנה זהירות ויינתן רק אם היה צורך ברור. בית המשפט מצא כי סיכויי ההצלחה של התובעים אינם ברורים, שכן טענותיהם נראו מנוגדות להסכם הכתוב עליו חתמו. בנוסף, מאזן הנוחות לא היטיב עם התובעים, שכן הם לא היו מוכנים לחתום על מסמכים או לפנות את דירותיהם, דבר המעיד על חוסר דחיפות במינוי שמאי מכריע. כתוצאה מכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, והתובעים חויבו לשאת בהוצאות הנתבעים בסך 3,000 ₪ בתוך 30 יום. ההחלטה הועברה לשני הצדדים על ידי המזכירות.