ת"פ 14495-02-18

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות, בהן סיוע לגניבת רכב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, החזקת כלי פריצה והתנגדות למעצר. השופט קבע כי טווח הענישה ההולם לעבירות אלה יהיה בין תשעה חודשי עבודות שירות לעשרים וארבעה חודשי מאסר, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, בערכים החברתיים שנפגעו ובמדיניות הענישה הרווחת. בעת מתן גזר הדין התחשב השופט בעברו הפלילי של הנאשם, בשיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן ובנזק שעונש מאסר עלול לגרום לנאשם ולמשפחתו. הם שקלו גם את העובדה שהנאשם היה במעצר זמן מה ואת המלצות שירות המבחן. השופט החליט למקם את עונשו של הנאשם בקצה התחתון של טווח הענישה המתאים, והטיל עליו תשעה חודשי עבודות שירות, לצד מספר עונשים נוספים, לרבות עיצומים כספיים משמעותיים. השופט הורה גם על הפעלת עונש מאסר מותנה קודם, כלומר הנאשם ירצה בסך הכל תשעה חודשי מאסר בפועל עם עבודות שירות, בניכוי הימים שכבר בילה במעצר. כמו כן, השופט הטיל מספר עונשי מאסר על תנאי, בהם תשעה חודשים אם הנאשם יבצע עבירות רכוש נוספות, שלושה חודשים בגין עבירות רכוש ושלושה חודשים בגין התנגדות למעצר. בנוסף, הוטל על הנאשם צו מבחן לשנה והוטל עליו לשלם פיצויים לשני מתלוננים, וכן קנס או מאסר נוסף במקום הקנס. השופט גם פסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה מסוימת. לבסוף, השופט הכיר בהתחייבותו של הנאשם להימנע מביצוע אף אחת מהעבירות בהן הורשע.