תאד"מ 8019-08-21

תקציר

המחלוקת נסובה סביב טענת התובע כי הנתבעת שלחה להם מיילים פרסומיים לא רצויים. החוק דורש הסכמה מפורשת מראש לשליחת פרסומות ומאפשר לנמענים לבטל את הסכמתם בכל עת. שאלות המפתח הן: האם התובע הסכים לקבל את הודעות הדוא"ל, האם קיבל ושלח הודעות ביטול הצטרפות תקפות, והאם הנתבע הפר את החוק בכך שלא כלל את כתובתו או את המילה "פרסומת" במיילים. בית המשפט מוצא כי התובע אכן יצר קשר עם הנתבע וייתכן שהסכים להצטרף לרשימת התפוצה שלהם. עם זאת, הודעת ביטול ההצטרפות שנשלחה על ידי התובע הייתה תקפה, למרות שנשלחה לכתובת דוא"ל שונה מזו הנכונה של הנתבעת, שכן הנתבעת לא סיפקה כתובת דוא"ל נכונה במודעות שלהם. מכתב ההתראה שנשלח על ידי בא כוח התובעת לא התקבל אצל הנתבעת עקב שימוש בכתובת שגויה. הנתבעת אשמה בכך שלא כללה את כתובתה במודעות. בנוסף, בית המשפט מציין כי בחלק מהפרסומות לא הופיעה המילה "פרסומת" בכותרת, בניגוד לחוק. עוד הם מוצאים כי התובע פעל בתום לב למרות השיהוי במשלוח הודעת הביטול השנייה, והעובדה שהוא "תובע סדרתי" על פי החוק, שכן נסיבות אלה אינן משפיעות על תום ליבו במקרה זה. בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות ההפרות והתנהלות התובע, פוסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך 9,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪, שישולמו על ידי הנתבע.