רע"א 10216/17

תקציר

המבקש, העומד בפני תביעה לגביית חובות ארנונה, מערער על ההחלטה לדחות את תביעתו בטענה שהוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. התביעה המקורית הוגשה על ידי המשיב כנגד חברה בה המבקש הוא בעל מניות ודירקטור. המבקש טוען כי התביעה נגדו קשורה מטבעה לתביעה נגד החברה ולכן יש להחיל עליה את אותה תקופת התיישנות, שפקעה. בית משפט השלום נעתר ודחה חלקית את תביעת המשיב. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה, בקובעו כי התביעות שהוגשו נגד החברה בשנים 2010 ו-2012 מעכבות את תקופת ההתיישנות של התביעה נגד המבקשת. עוד נטען, כי עילת התביעה נגד המבקש קמה רק בשנת 2009, כלומר התביעה הנוכחית, שהוגשה בשנת 2016, מצויה בגדר תקופת ההתיישנות. לאחר מכן מערער המבקש לבית המשפט העליון בטענה כי ההחלטה מעוררת שאלה משפטית עקרונית. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דוחה את הבקשה בקובעו כי ללא קשר לתשובה לשאלה זו, תוצאת המקרה תיוותר על כנה, שכן התביעה נגד המבקש אכן מצויה בגדר תקופת ההתיישנות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.