סע"ש 63887-12-18

תקציר

התובע, עובד באגף הנתבעת, טען כי הוטרד ופוטר בסופו של דבר בשל חשיפת ליקויים בעבודת האגף, בניגוד לחוק הגנה על עובדים. עוד טען כי לא נערך לו שימוע לפני פיטוריו וכי הממונה עליו פרסם פרסומים מכפישים אודותיו. המדינה הכחישה טענות אלה וטענה כי התובע פוטר בשל חילוקי דעות מקצועיים וביצועים ירודים בעבודה. בית המשפט מצא כי התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו. בית המשפט קבע כי התובע פוטר מסיבות לגיטימיות, קרי חילוקי דעות עם הממונים עליו וחוסר נכונותו למלא אחר הוראות ונהלים. הנהלים להם התנגדה התובעת לא עמדו בניגוד לתקנות הרלוונטיות ויושמו על מנת לוודא את נכונות הערכות האגף. עוד קבע בית הדין כי לקוי בעבודתו של התובע קדם לחשיפת הליקויים הנטענים וכי אין קשר סיבתי בין תלונתו לבין פיטוריו. כמו כן, בית המשפט קבע כי לא נפל ליקוי בהליך הפיטורים של התובעת. בית המשפט קיבל את טענת המדינה כי התובע יזם את ההסכם לסיום העסקתו והסכים במפורש לתנאיו, לרבות ויתור על דיון נוסף בתום תקופת החוזה. לבסוף, דחה בית המשפט את תביעת לשון הרע של התובעת, וקבע כי האמירות המיוחסות לממונה על התובעת נאמרו בתום לב ובמסגרת סמכותה. הפרסום היה מצומצם בהיקפו והתייחס להתנהלותו של התובע בעבודה. לפיכך פסק בית המשפט לטובת המדינה, הורה לתובע לשאת בהוצאות המדינה ודחה את התביעה במלואה.